עבד אל פתאח נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע רכש בתאריך 1.9.13 פוליסת ביטוח לרכב, הכוללת ביטוח שמשות. בתאריך 22.12.13 פנה אל הנתבעת, המבטחת, בדרישה לתקן שבר בשמשה הקדמית של הרכב המבוטח.

הנתבעת סירבה, בטענה כי מדובר בנזק שנוצר לפני תחילת תקופת הביטוח. לכתב ההגנה, צירפה הנתבעת חוות דעת שמאי מטעמה, התומכת בטענותיה.

לכתב התביעה, צירף התובע אישור מסוכן הביטוח שלו, אשר נערך לאחר מועד התביעה לחברת הביטוח, בו מאשר הסוכן כי עובר לרכישת פוליסת הביטוח לשמשות הרכב בדק את רכבו של התובע ומצא כי אין בו כל פגם בשמשות. בעדותו בבית המשפט, חזר התובע על טענתו זו, והעיד כי סוכן הביטוח בדק את הרכב טרם רכישת הפוליסה. עוד העיד התובע כי רכש את הרכב מספר ימים לפני מועד תחילת הביטוח, ובעת הרכישה לא היה כל שבר בשמשה. כן העיד התובע, כי לא תיקן את השבר בסופו של דבר, וכי מכר את הרכב לפני כשבועיים תוך שהוא מפחית מהמחיר סך של 2,000 ₪ בגין השבר בשמשה.

לשאלת בית המשפט כיצד אירע הנזק, השיב התובע כי ביום שבת ה- 18.12.13 או בסמוך לכך, כאשר ניגש אל הרכב בבוקר, הבחין שיש שריטה בצורת חץ על השמשה הקדמית. התובע הציג לעיון בית המשפט ונציג הנתבעת תמונה במכשיר הטלפון הנייד שלו, בה ניתן לראות שריטה באורך של כ- 15 ס"מ.

בחקירתו הנגדית, נשאל התובע כיצד הוא טוען שהנזק לשמשה הינו אותה שריטה בצורת חץ, כאשר הנזק המדובר הינו נזק שונה לחלוטין, כמתואר בחוות דעת השמאי מטעמה, ובתמונות המופיעות בה. התובע השיב, כי כאשר בדק השמאי את הרכב החליט להתמקד בנזק המפושט, הכולל בועות אויר ולא בשריטה בצורת חץ.

העובדה שהתובע בחר להתייחס בעדותו לאותה שריטה בצורת חץ, כאשר ברור לכל כי הנזק המשמעותי נשוא התביעה הינו הנזק הנראה בתמונות נ/1, מעוררת אי אמון בצורה משמעותית. עדותו של התובע אינה מהימנה בעיני.

חוות דעתו של השמאי מרזוק שצורפה לכתב ההגנה לא נסתרה. התובע לא הביא חוות דעת מומחה מטעמו. השמאי זומן לחקירה מטעם הנתבעת דווקא, ועדותו שהיתה מהימנה תמכה במסקנות חוות דעתו. השמאי הסביר כי הנזק הנראה בתמונות המופיעות בחוות דעתו (נ/1) הינו תוצאה של שבר ישן שנוצר כפי הנראה ממש בחיבור עם מרכב הרכב, ולאט לאט התפשט כלפי מעלה. השבר מכיל בועות אוויר רבות, והדבר מעיד על כך שמדובר בשבר ישן מאוד, אשר לא יתכן כי נוצר לאחר תחילת תקופת הביטוח.

המסמך עליו חתם סוכן הביטוח של התובע, ובו אישר כי בדק את הרכב לפני מועד תחילת הביטוח ולא מצא בו שבר בשמשה אין בו כדי להועיל לתובע. המסמך נכתב בדיעבד, ואף אם הכתוב בו נכון, הרי שהסוכן אינו בעל הכישורים הדרושים לבחון את תקינות השמשות.

נטל השכנוע מוטל על התובע, והוא לא הרימו. חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעת לא נסתרה, ואני מקבלת אותה במלואה.

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 1,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד פסק הדין.

ערעור, ברשות, לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: